מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום שישי, 21 במרץ 2014

3.2% מהילדים בישראל מוצאים מהמשפחה לאומנה ולאימוץ - השיעור הגבוה במערב



יותר מעשרת אלפים ילדים בישראל מוצאים מבתיהם ומנותקים מהוריהם בכל שנה על ידי פקידי סעד. בתי המשפט למשפחה ובתי המשפט לנוער קורסים מעומס התיקים. בעקבות כך ומאחר והם מסתמכים אוטומטית על דעתם של פקידי הסעד, השופטים נוטים להסתמך על חוות דעתם ללא עוררין .כתוצאה מכך, ילדים רבים נקרעים מהוריהם, לעיתים שלא לצורך - וההורים חשים חסרי אונים מול המערכת. 
השופטת בדימוס חנה בן עמי מחזקת טענות אלו בדבריה:
"תפקידם של פקידי הסעד הוא לאסוף את הנתונים ולבדוק את העובדות לאשורן, כדי שבית המשפט יקבל תמונה אמיתית ויוכל להגיע להכרעה נכונה. נתקלתי בלא מעט מקרים שלא כך היה הדבר".
להלן הדברים שנאמרו במסגרת דיון שנערך ב-31/12/2013 בוועדה לזכויות הילד. הדיון עוסק בקלות הבלתי נתפסת במסגרתה מוציאות העובדות הסוציאליות את הילדים מבתיהם ומרשות הוריהם לפנימיות. מזעזע, ח"כ כנסת בישראל - "אל תתקרבו לרווחה, אם אישה תלך תבקש עגלת תינוק - יתנו לה את העגלה ואח"כ יקחו לה את התינוק".
קשה לראות את הסרטון ולשמוע את המילים הקשות ולא להצטמרר, באמת אמר פעם מישהו משפט נכון, מי שלא חווה את האובדן לא מודע לעוצמת הכאב, עצוב.  תבינו שהכל כסף. עבור כל ילד שברווחה מוציאים לפנימיית רווחה מופרטת על ידי קרן פורד מקבלים 17,000 ש"ח לחודש, ברור שיש מי שמרוויח הון עתק על כל ילד, וצריך למלא עוד ועוד ילדים בפנימיות ובאומנה.למלא מכסות. לכו בעקבות הכסף ותבינו. 
עד שמדינת ישאל לא תקצץ את התקציב הענק להשמה חוץ ביתית והעברת התקציב הזה לעזרה למשפחות, ימשיכו חטיפות הילדים. עם זאת, לטענת משרד הרווחה: "כולנו מחויבים בראש ובראשונה לעקרון טובת הילד". בפועל, עולה תמונה מזעזעת כאשר ההוצאה מונעת  ממניעים כלכליים.




יעל דן מלווה בתוכניתה את א', שהופך מיום ליום שערורייתי יותר, מקומם יותר ובלתי נסבל, כזה שמעלה שאלות קשות מאוד מאוד על התנהלותם של שרותי הרווחה בפרשה. הנה תזכורת: שלושה תינוקות שילדה א' לקחה הרווחה ממנה מיד עם היוולדם מבית החולים. אילצו אותה לטענתה לוותר עליהם. את הרביעי החליטה שלא תמסור להם בשום מחיר. היא ילדה אותו לבד בדירת מסתור, ומאז כבר כמעט חודשיים היא מסתתרת מפני שלטונות הרווחה שפנו למשטרה וזו מחפשת אחריה גם ברגע זה.
עו"ד יוסי נקר המייצג את האמא מסור מאוד לא'. הקשיבו לראיון המזעזע, המוכיח כי משרד הרווחה סוחר בילדים, ממש במילים אלו. משרד הרווחה משקר, מטייח ועושה הכל כדי למנוע מהורים טובים וכשירים לגדל את ילדיהם. העובדים הסוציאליים "שכחו" כי עבודתם היא לעזור לצדדים ובפועל הם פועלים בדיוק ההיפך ומזיקים למשפחות וחירותם. תעשיית האימוץ והפונדקאות הנה תעשייה שלמה שמגלגלת מליוני דולרים מדי שנה. בית המשפט משמש כחותמת גומי להחלטותיהם של פקידי הסעד.
בהתאם לסעיף 19 לחוק הכשרות המשפטית, מעניק סמכות לבית המשפט להכריע בכל עניין הנוגע בקטינים, הן ברכוש, והן בכל עניין אחר שבו ההורים מתקשים להגיע להסכמה. בסדרת כתבות בטלוויזיה ובעיתונות נחשפה בחודשים האחרונים תמונה מזעזעת המבטאת את הקלות הבלתי נסבלת בהוצאת ילדים מבתי הוריהם על ידי רשויות הרווחה.
כסף!
17,000 ש"ח לחודש ! שהם 204,000 ש"ח לשנה עבור ילד! (כן על חשבוננו על חשבון משלם המיסים) מרוויחים על כל ילד שמוצא מביתו למרכז חירום מופרט, לפנימיות מופרטות, הרבה אנשים מרוויחים הון עתק על כל ילד.
ישנם אמהות שהעובדות הסוציאליות לקחו להן 4 ילדים! כלומר אנו משלמים 816,000 ש"ח לשנה עבור הילדים של האמא האחת הזו, במקום לעזור לה לגדל אותו בהרבה הרבה פחות!
באומנה זה כמה אלפים וגם מזה מתפרנסים משפחות, מכוני אבחון מסוגלות הורית, עורכי דין, לכל ילד ממנים אפוטרופוס מטעם המדינה שמקבל כ35,000 ש"ח, מבחן מסוגלות הורית כ25,000 ש"ח, סוכנויות אומנה שמגייסות הורים לאומנה מרוויחים גם הם,מרכזי הקשר מרוויחים, עובדות סוציאליות ש"מכשירות" משפחות אומנה מתוגמלות על כך!!!! והרשימה עוד ארוכה. ילדים הפכו ל"תעשייה" למוצר" למשאב שמתפרנסים ממנו כל עוד ישאר תקציב הענק לפנימיות ואומנה, ימשיכו לחטוף ילדים ולמלא מכסות.
***לקצץ את תקציב ההשמה החוץ ביתית , ולהעביר את התקציב הזה לתמיכה במשפחות*** מדינת ישראל מאוד אוהבת ילדים. מאוד. לכן, היא גם מעודדת ילודה. הרחם היהודית מככבת כאן. עמותת אפרת הפועלת נגד הפלות מקבלת רוח גבית ותמיכה מקיר לקיר כי הרי הילד הוא משאת נפשה של המדינה. אז בואו נראה כמה המדינה הזו משקיעה בילדים שלכם ומה איכות החיים שהיא מספקת להם. כמה נקודות קטנות. ממש לא מחקר מעמיק וגם ממש לא מעודכן. חלק מהנתונים כאן ישנים מאוד (מאז כמובן חלה הרעה גדולה), ועוד לא התחלנו לדבר על תוצאות מערכת החינוך, פערים בין פריפריה למרכז, בין ערבים ליהודים ועוד ועוד.
  בישראל של שנת 2014 חיים כ-85,000 ילדים מחוץ לבית.  ועדת סילמן מטעה את הציבור באומרה כי בישראל יש רק 3.4 ילדים החיים מחוץ לבית לכל 1,000 ילדים. לטענת חברי הוועדה, במדינת ישראל יש שיעור נמוך יחסית של ילדים ששולבו במסגרות חוץ-ביתיות בהשוואה למדינות אחרות, אך יש סתירות בטענותיה. אכן בארה"ב יש 6.6 ילדים החיים מחוץ לבית לכל 1,000 ילדים. בפועל יש בישראל כ-32 ילדים מחוץ לבית על כל 1,000 ילדים. בישראל יש 2.6 מליון ילדים בישראל. ובמלים אחרות, בעוד שבארה"ב 0.66% מן הילדים חיים מחוץ לביתם, בישראל לעומת זאת, 3.2% מן הילדים חיים מחוץ לביתם, שיעור הגבוה פי-5 לערך מזה שבארה"ב. כאמור נתונים אלו הנם רק על קצה המזלג, ובכל זאת - זו לא טעות. זו מדיניות. הסיכוי לקבל תעודת בגרות - עומד רק על 1 מתוך 2 תלמידים, הדיווחים על תקיפות מיניות ועוד. מידע בנוגע לשיעורי נשירה של תלמידים ממערכת החינוך. על אלימות במערכת החינוך. ישראל מובילה בעוני ילדים מבין מדינות המערב.מאות אלפי ילדים נאלצים לגנוב אוכל כדי להתקיים. מעל שליש מהילדים בישראל עניים. מבקר המדינה מציין בדוח מדאיג: "360 אלף ילדים בישראל רעבים".
על פי דוח סילמן, בשנת תשע"א (2010/11 ) עמד מספר ילדי הפנימיות מכיתות א'-יב' על 57,749 ילדים, ואליהם מתווספים עוד כמה עשרות אלפי ילדים המתחנכים בישיבות חרדיות ואינם נכללים בנתון זה. קצת פחות מעשרת אלפים ילדים מילדי הפנימיות חיים מחוץ לביתם עקב השמה של רשויות הרווחה. מספרים אלו מסתכמים בסך הכל לכ-85,000 ילדים החיים מחוץ לביתם כיום. רוב ילדי הפנימיות הללו (אותם 57,749 ילדים) שלא הושמו על ידי הרווחה ולא הוצאו ממשפחותיהם בכח, אלא על ידי שכנוע של אגפי הרווחה והחינוך את ההורים להשימם בפנימיה במקום לחיות בקהילה, חיים בפנימיות שמוגדרות "חינוכיות", למרות שהן ממומנות ומפוקחות על ידי משרד הרווחה. ברוב הפנימיות הללו, גם כאלו שמוגדרות כפנימיות "חינוכיות טובות" יש עובדת סוציאלית קבועה בפנימיה. הדבר מחזק את התענה שהוצאת הילדים מביתן נעשית בכפייה כזו או אחרת ומדובר בתעשיה.



זהו ראיון עם איילה שטגמן, העומדת בראש שדולה לילדים ונוער בסיכון ברדיו קול חי.  אילה שטגמן הגישה בקשה למבקר המדינה לחקור את תופעת הוצאת ילדים מביתם על ידי רשויות הרווחה והצבתם במוסדות משרד הרווחה. במהלך הראיון, אילה מדברת על הוצאת ילדים מביתם בידי רשויות הרווחה.
אילה מציינת, כי ישראל היא שיאנית בעולם להוצאת ילדים מביתם. במדינת ישראל, אין הגדרה מהו ילד בסיכון ואין חוק המסדיר זכויות הורים וילדים הנמצאים בכפייה במוסדות הרווחה: אומנה, מרכזי חירום, פנימיות, מרכזי קשר ועוד. ועדות החלטה פועלות ללא מסגרת מוגדרת בחוק.
התקציב המאושר להשמת ילדים במסגרות חוץ ביתיות הוא 700 מיליון שקלים, ואם נוסיף תרומות מאזרחים ופילנטרופים, מדובר בתקציב עצום. אילה טוענת כי גם אם יוקצו מחצית מתקציבי ההשמה החוץ ביתית לפתרון הבעיות בקהילה, יהיה די תקציב לטפל בכל הילדים והנוער בסיכון.
אילה ממליצה למשפחות קשות יום או כאלו בענייני משפחה לא לפנות לרשויות הרווחה משום שרשויות הרווחה חודרות לתא המשפחתי, מבצעים אבחונים ותיוגים פסיכולוגים ופסיכיאטריים ועוד כאשר כל המומחים והמטלים הם מטעמם ומתפרנסים מאבחונים וטיפולים אלו. אילה שטגמן נכחה במספר ועדות החלטה ומתארת כ- 12 עד 14 עובדות סוציאליות בועדה ללא מומחים או משפטנים, חברות הוועדה מדברות בבוטות אל ההורים, אינן מאפשרות להם כמעט זכות דיבור, הן כותבות ומציגות ככל העולה על רוחן. רוב ההחלטות נעסות בשרירות לב עקב העומס הרב על כתפיהן של העובדות הסוציאליות, והשופט רואה בהמלצותיהן סוף פסוק.


משרד הרווחה מפקיר את הילדים הללו שנמצאים במשפחות אומנה ופנימיות של הרווחה לתעשיית המין ולעבריינות. מדובר בין מאות לאלפי ילדים אשר הושלכו ממסגרות רווחה שונות ועובדים בתעשיית המין כדי להשיג מזון. משרד הרווחה מתעלם ומטייח התופעה תוך שימוש בתירוצים ביורוקרטיים כגון: ממתין לתקציב אוצר ועוד.




בסרטון רואים את שר הרווחה משה כחלון זורה חול בעיני הציבור ונבחריו בתשובתו לשאילתא בכנסת: האם משרד הרווחה מסייע לילדים שהתדרדרו לתעשיית המין. מדוע משרד הרווחה מסרב להחזיר ילדים להוריהם? גם כשהזוג פנו לרווחה בשביל עזרה זמנית. 
עדי (שם בדוי) נפרדה מבעלה ופנתה לרווחה על מנת שיעזרו לה עם ילדיה. בתקופה בה היא לא יכלה לטפל בהם בגלל מצבה הנפשי, אולם לאחר שהיא ובעלה חזרו משרד הרווחה החליט לסרב לבקשתה לקבל את הילדים בחזרה: "משפחת האומנה שלהם מדהימה אבל הילדים זקוקים להוריהם הביולוגים"





משרד הרווחה סוחר בילדים ומוציא ילדים בכפיה ממשפחות טובות וראויות לצורך מילוי פנימיות ומוסדות הרווחה בילדים ממשפחות מוחלשות. אלו הן סיפורן של 3 אמהות שילדיהן נחטפו מהן על ידי פקידות סעד, כשהאמהות טובות, כשירות וראויות. זהו סיפור חטיפת ילדיה של האמא ל' ש' שילדיה נחטפו על ידי אתי דור דוברובינסקי פקידת סעד לחוק הנוער מלשכת רווחה גבעתיים. ילדיה של האמא לא חזרו אליה עד עצם היום הזה - חרף העובדה כי כל תלונות השווא של פקידת הסעד נסגרו מחוסר אשמה פלילית של האמא.

אוקטובר 2010 -- ל' היא אם חד הורית שילדיה נלקחו למרכז חירום בינואר 2009 מאחר ופקידת הסעד לחוק הנוער הייתה סבורה כי הילדים בסיכון. בעוד האמא ל' מתחננת בוועדת החלטה בלשכת הרווחה גבעתיים כי ילדיה לא יילקחו ממנה, יצאו עובדות סוציאליות לבית הספר ולגן הילדים ולקחו את ילדיה למרכז חירום שם שהו במשך חצי שנה.






שוב בריחה של 12 נערות מן המוסד הסגור והידוע לשמצה מסילה אשר במושב אורה ליד ירושלים. המשטרה מאשימה את משרד הרווחה בכך שהוא מגלה יחס נוקשה לנערות ולכן הן בורחות משם. התעללות צוות משרד הסעד במוסד מסילה ידועה זה מכבר, לאילנה דיין סתמו את הפה בכתבה משנת 2006 והתחקיר שלה נגנז, וליאת שלזינגר האמיצה מעיתון מעריב פרסמה לא מזמן תחקיר על הזוועות המתחוללות במוסד מסילה.
האתר זעקת האמהות משמש שופר לזעקות שבר של הורים המורחקים מילדיהם על לא עוול בכפם, בשל התערבות ברוטלית של שרותי הרווחה כשמערכת המשפט משמשת 'חותמת גומי' לתסקירי פקידת סעד. באתר זה יופצו עדויות הורים שילדיהם נגזלו מהם על ידי רשויות הרווחה. לאתר נלווה קבוצה פתוחה בפייסבוק הנקראת: "זעקת האמהות" . שלחו עדויות למייל: lorish69@gmail.com או שתתקשרו ללורי שם טוב 054-5320390



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה